יום ראשון, 19 בדצמבר 2010

כולסטרול

בשנת 1997 התייצבתי לראשונה לבדיקה התקופתית בצה"ל. יום שיגרתי מבוזבז בצריפין. מגיעים בבוקר, מוסרים את התיק הרפואי, ומשם עוברים מחדר לחדר, ועם סיום הבדיקות חוזרים הביתה אם התוצאות להן הייתי "הכול כשורה. הנ"ל בריא כשור".
את הממצאים לא מקבלים באותו יום ולכן הגעתי לבדיקה בצריפין, וחזרתי הביתה ולעבודה. לאחר מספר ימים (אולי שבועות) מכתב קטן ממרפאת הבסיס; "תוצאות הבדיקות הגיעו. עליך לגשת למרפאה במיידי". פתק כזה בצבא הינו פקודה ולכן בלי להמתין יותר מידי, אחרי כחודשים נוספים ושתי התראות בנוסח של "בפקודה נא להתייצב" הגעתי למרפאה. התייצבתי אצל הרופא מתוך ציפייה לחמש דקות נוספות של בב"ז (בזבוז זמן) בהם על הדוקטור להגיד "חזרו הבדיקות, הכול בסדר נפגש בעוד חמש שנים" אבל....כך סתם, לאור היום מודיע לי הרופא " הכולסטרול שלך בשמים. באותם ימים אפילו לא ידעתי מה פירוש המילה כולס..ט..רול.
"אדוני" הודיע לי הרופא. אתה בסיכון ללקות בהיתקף לב. ולכן אתה הולך לקחת סימוביל (תרופה להורדת כולסטרול)  כניראה עד סוף ימי חייך. הידיעה נפלה עלי כרעם ביום בהיר. אז עוד לא הבנתי ש:

  • הישיבה הממושכת במשרד,
  • העבודה מהבוקר עד הלילה במשרד קטן בתוך ענן של סיגריות.
  • טחינה בלתי פוסקת כל היום של עוגות בורקסים וקרואסונים בעשרות דיונים,
  • ארוחות לא מסודרות,
  • פעילות גופנית - צפייה בלבד (אני חסיד גדול של צפייה באירועי ספורט)
כנראה שבאותו יום מר ונמהר הודיעו לי השמים כי החלפתי תקליט. הזקנה והסימפטומים שלה לאט לאט קופצים עלי. בגיל 35 שמן מעשן ועם כולסטרול בשמים- בקו בריאות של בן 70+.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה