יום ראשון, 19 בדצמבר 2010

פתח דבר



אני זיו ואני שמן, עייף, קצת מדוכא ללא כושר ו/או אנרגיות. בנוסף אני חווה ירידה שיטתית בכושרים הקוגניטיביים שלי. למען האמת רוב חיי הייתי רזה אפילו רזה מאוד. בן למשפחת רזים וספורטיביים. אבי היה חקלאי רזה כל חייו. אימי חקלאית, ספורטאית, וטיילת ג'יפים רזה גם היא. אחי שלושתם שומרים על כושר ורזים עד רזים מאוד. כלומר כנראה שכלום כאן לא גנטי. 
אשתי רזה, יפה ומומחית גדולה לדיאטות. אני לא. אני תמיד האמנתי שבסך הכול צריך לאכול קצת פחות. רק להחליט ולבצע. ובהתאם, יום אחרי יום אני אומר לעצמי כי מחר, שבוע הבא, אחרי החגים, אחרי שאני אסיים את,  אני אתחיל במשימה. 


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה