יום שני, 27 בדצמבר 2010

דיאטת קפה שחור - הדיאטה הראשונה שלי

דיאטת קפה שחור - הדיאטה הראשונה שלי

קשה לתאר את ההרגשה של הפעם הראשונה בה הבנתי שיש לי בעיית משקל. זה קורה פתאום בבת אחת. אצלי זה התחיל קצת אחרי הגיוס לצבא הקבע ואיתו השינוי באורחות החיים.
יש לי קצת גנים שואתיים, וללא קשר לאורחות החיים, מאז שאני זוכר את עצמי הייתה לי אובססיה לסיים את כל האוכל מהצלחת שלי, וגם משאר הצלחות בשולחן. בשלב מסויים; כשאובססיה זו השתלבה עם עבודה משרדית תובענית, עם מטבח צה"לי בו כמות האוכל (לי האוכל היה טעים) אינה מוגבלת ועם דיונים ממושכים בהם כמות הקואסונים אינה מוגבלת, למשקל אין ברירה והוא מתחיל לעלות. לאט לאט עליתי לי במשקל ובמשקל 95 ק"ג הבנתי שאני כבר אינני הרזה שהייתי. לקח לי עוד שלושה ק"ג להחליט על הדיאטה הראשונה (1996).
זו היתה שיטת דיאטה שהמצאתי לבד (לא מומלץ לחפצי בריאות). פשוט החלטתי לרזות והפסקתי לאכול. הייתי קם בבוקר שותה את הקפה הראשון עם הסיגריה, ואז פשוט שותה קפה שחור ומעשן. לא אוכל עד החזרה הביתה בערב.
במשך היום הטבעתי את עצמי בעבודה. התאפקתי כמו משוגע בדיונים ונמנעתי מהקואסונים החמימים. בצהרים התחמקתי באלגנטיות מההצעות לרדת לחדר האוכל. פשוט דילגתי בקלילות מעל הארוחה והמשכתי לעבוד.
יצרתי לעצמי רמדן אישי בו מה שמותר היה להכניס לפה הם הסיגריות וקפה שחור חזק. ואכן עד החזרה הביתה בסביבות 20:00 הייתי מחסל קופסא וחצי סגריות וכ 5 כוסות קפה שחור ו.....זהו.
גם קודם יצא לי לדלג לא פעם על ארוחת הצהריים ולא לאכול במשך היום. אבל הפעם היה צורך להתנזר גם בערבים. ובאמת החלק הקשה באמת היה בערב כשהגעתי הביתה. בעבר כאשר הייתי מוותר על אוכל במשך היום הייתי טורף בלילה. הייתי זולל שתיים לפעמים שלוש מנות של אוכל בתוספת הרבה לחם. בלילות הדיאטה מירב המאבק הושקע בהתמודדות עם הרעב בלילה. השיטה היתה פשוטה. אכלתי משהו קטן בשאיפה בלי לחם ופשוט הלכתי לישון. ויתרתי על יציאות בערב, על מנת האלכוהול האהובה עלי ופשוט הלכתי לישון. בלילה במהלך השינה כמובן שלא אוכלים ולמחרת קמים לא רעבים וחוזר חלילה.

חודשיים של דיאטת קפה שחור הספיקו כדי להגיע למשקל של 87 ק"ג אז נשברתי (אני בגובה 183 ומבחינת ה BMI שלי רציתי להגיע למשקל 85 ק"ג). שנה וחצי אח"כ בסביבות סוף 1998 כבר הייתי שוב במשקל 97 מוכן ומזומן לדיאטה הבאה שלי.

יום חמישי, 23 בדצמבר 2010

על הפרעת אכילה ודיאטות מרובות


התחלתי לא פחות מ 8 דיאטות. מודה! אני סובל מהפרעות אכילה. אני מהפולנים האלה שחייבים לגמור מהצלחת. לעולם הצלחת שאני מחזיר מבריקה. ללא פירור של אוכל. יותר מזה! לא רק שאני משאיר צלחת נקייה אני חייב גם להשאיר שולחן נקי. אני מרגיש מוזר שנשאר אוכל הקערה המרכזית ואני נדרש למאמץ אדיר על-מנת שלא לקחת עוד. אני יכול להעביר שעות רבות ללא אוכל כלל וכשמגיעה הארוחה אני פשוט טוחן. אני ממלא שוב ושוב את הצלחת, אני אוכל עד תחושה של שובע מוחלט ואז ממלא שוב את הצלחת. ההרגשה היא "לנצל את ההזדמנות שיש ארוחה כזו לאכול כמה שיותר האולי ההזדמנות לא תחזור".
הפרעת אכילה מוגדרת כאכילה לא מבוקרת ולא מאוזנת וברור לחלוטין שאני סובל מהפרעת אכילה.
הפתרון להפרעות אכילה נחלק לשני חלקים והוא אינו פשוט כלל. החלק הראשון קשור לחיים הפיזיים. אני התחלתי ואני מתכוון לסיים את הדיאטה האחרונה שלי המטרה לסגל לעצמי הרגלים של תזונה נכונה ומאוזנת לצד פעילות גופנית. החלק השני של הפתרון קשור לסוגיות נפשיות של שמחת חיים ועניין בחיים. כל כך ברור לי שרק שילוב יפתור את הבעייה.

יום ראשון, 19 בדצמבר 2010

כולסטרול

בשנת 1997 התייצבתי לראשונה לבדיקה התקופתית בצה"ל. יום שיגרתי מבוזבז בצריפין. מגיעים בבוקר, מוסרים את התיק הרפואי, ומשם עוברים מחדר לחדר, ועם סיום הבדיקות חוזרים הביתה אם התוצאות להן הייתי "הכול כשורה. הנ"ל בריא כשור".
את הממצאים לא מקבלים באותו יום ולכן הגעתי לבדיקה בצריפין, וחזרתי הביתה ולעבודה. לאחר מספר ימים (אולי שבועות) מכתב קטן ממרפאת הבסיס; "תוצאות הבדיקות הגיעו. עליך לגשת למרפאה במיידי". פתק כזה בצבא הינו פקודה ולכן בלי להמתין יותר מידי, אחרי כחודשים נוספים ושתי התראות בנוסח של "בפקודה נא להתייצב" הגעתי למרפאה. התייצבתי אצל הרופא מתוך ציפייה לחמש דקות נוספות של בב"ז (בזבוז זמן) בהם על הדוקטור להגיד "חזרו הבדיקות, הכול בסדר נפגש בעוד חמש שנים" אבל....כך סתם, לאור היום מודיע לי הרופא " הכולסטרול שלך בשמים. באותם ימים אפילו לא ידעתי מה פירוש המילה כולס..ט..רול.
"אדוני" הודיע לי הרופא. אתה בסיכון ללקות בהיתקף לב. ולכן אתה הולך לקחת סימוביל (תרופה להורדת כולסטרול)  כניראה עד סוף ימי חייך. הידיעה נפלה עלי כרעם ביום בהיר. אז עוד לא הבנתי ש:

  • הישיבה הממושכת במשרד,
  • העבודה מהבוקר עד הלילה במשרד קטן בתוך ענן של סיגריות.
  • טחינה בלתי פוסקת כל היום של עוגות בורקסים וקרואסונים בעשרות דיונים,
  • ארוחות לא מסודרות,
  • פעילות גופנית - צפייה בלבד (אני חסיד גדול של צפייה באירועי ספורט)
כנראה שבאותו יום מר ונמהר הודיעו לי השמים כי החלפתי תקליט. הזקנה והסימפטומים שלה לאט לאט קופצים עלי. בגיל 35 שמן מעשן ועם כולסטרול בשמים- בקו בריאות של בן 70+.

מה שלא הורג מחשל

בשנת 1995 בגיל 33 חזרתי מקורס קצינים מאוחר. (בבה"ד 1 אחרי גיל 25 אתה זקן, מעל גיל 30 אתה נחשב קשיש). 
חזרתי קשיש אבל רזה חטוב יפה ו.... לצערי מעשן. התחלתי לעשן בתקופת הצבא הסדיר ולצערי מעולם לא הפסקתי. מגיל 18 בסביבות שתי קופסאות נובלס ביום. בסה"כ עד תקופה זו חיסלתי כבר  525,760 סיגריות רובן ככולם סיגריות נובלס. הוצאה של כ 130,000 ש"ח וצביעת הריאות בשחור סמיך.
עד קורס הקצינים  ניהלתי אורח חיים סביר. קצת שחייה, כדורגל עם חברים ומדי פעם טיולים. גם בבה"ד 1 הזזתי את עצמי; מד"סים, ניווטים, קצת תרגילים בקיצור הרגו אותנו וכאמור חזרתי חטוב ויפה.
אחרי קורס הקצינים הפך אורח החיים שלי להיות קטסטרופלי.
  • מתעורר ב - 6:00 בבוקר.
  • ב - 6:40 הייתי מתיישב במשרדון הקטן שלי מכין את הקפה הראשון (אולי השני) של הבוקר, (קפה שחור חזק מאוד עם כפית אחת סוכר) ומדליק את הסיגריה הראשונה (אולי שנייה). 
  • מרגע זה ועד סוף היום כשנוסעים הביתה (בסביבות השעה 23:00) הייתי מסיים עוד כ
  •  9 כוסות קפה (אולי יותר) ועוד
  • כ 39 סיגריות.
  • במהלך ה – 18 שעות הייתי משלב כשלושה דיונים של כשעתים כל דיון.
  • בזמן הדיונים, על מנת לפצות על המחסור בניקוטין וסתם כי התחשק הייתי טוחן עוגיות עוגות בורקסים ומה לא.
  • בנוסף כמובן שלא וויתרתי על ארוחה צבאית עתירת קלוריות עם הרבה בשר, פחמימות, המון רוטב והרבה לחם לקינוח.
בסביבות 23:00 הייתי מסדר לי את היום עם סיגריה בירה וארוחת שחיתות קלה להירגע מתלאות היום. וחוזר חלילה.
הגעתי מבה"ד 1 במשקל של 82 ק"ג (הגובה שלי 183 ס"מ) רזה חטוב ויפה לצבא בגיל 33. אחרי שנתיים בלבד בגיל 35 מצאתי את עצמי במשקל של 105 ק"ג  שמן ומעשן.
עוד מידע על הדיאטה שלי ודיאטות נוספות תמצאו ב - kal-diet.co.il

עלי ועל הבלוג שלי

רק בגיל 35 גיליתי שאני שמן ובהמשך גם סובל מבעיות נוספות, ומאז כבר 12 שנים אני מנסה כל מיני דברים. לפעמים מצליח, לפעמים לא אבל ברמה העקרונית הבריאות והגודל שלי נשארו אותו דבר. על הפנים.
הפוסט הזה הוא התחלה של ניסיון חדש. שינוי אורח חיים אמיתי דרך המדיום הוירטואלי. יש כאלה שמורידים משקל ומשנים אורחות חיים באמצעות קבוצות תמיכה. קבוצת התמיכה שלי תהיה כל הארץ. יותר נכון כל מי שיהיה מוכן לסייע לי. חלק מכם יגידו לא ויזרקו אותי לכל הרוחות, וזה בסדר. חלק רק יקראו אותי ויתנו לי גו וזה יהיה נפלא. ואולי יהיה גם חלק קטן שירצו להצטרף אלי וביחד נקים קבוצה גדולה שמטרתה היא שכל יחיד/ה בקבוצה ישנו בקצת את מצב הכרס שלהם, הכושר שלהם ובהתאמה מצב בריאותם.
שילחו מייל כדי לקבל אזכור למייל על הפוסטים הבאים

פתח דבר



אני זיו ואני שמן, עייף, קצת מדוכא ללא כושר ו/או אנרגיות. בנוסף אני חווה ירידה שיטתית בכושרים הקוגניטיביים שלי. למען האמת רוב חיי הייתי רזה אפילו רזה מאוד. בן למשפחת רזים וספורטיביים. אבי היה חקלאי רזה כל חייו. אימי חקלאית, ספורטאית, וטיילת ג'יפים רזה גם היא. אחי שלושתם שומרים על כושר ורזים עד רזים מאוד. כלומר כנראה שכלום כאן לא גנטי. 
אשתי רזה, יפה ומומחית גדולה לדיאטות. אני לא. אני תמיד האמנתי שבסך הכול צריך לאכול קצת פחות. רק להחליט ולבצע. ובהתאם, יום אחרי יום אני אומר לעצמי כי מחר, שבוע הבא, אחרי החגים, אחרי שאני אסיים את,  אני אתחיל במשימה.